בחירות ותקשורת בהלכה ומשפט - הרב רצון ערוסי
איזו תקשורת רצויה ונכונה בזמן בחירות? ומה קורה כיום בבחירות? כל התשובות בהרצאה המרתקת שלפניכם.
איזו תקשורת רצויה ונכונה בזמן בחירות? ומה קורה כיום בבחירות? כל התשובות בהרצאה המרתקת שלפניכם.
עמדת המשפט האזרחי - בירור זכויות הקניין בבי"מ המחוזי גם במקרים של טעות או הטעיה, התערבות הבג"ץ, אפליה בין אוכלוסיות שונות. עמדת ההלכה: בירור זכויות הקנין גם למקרה של טעות או הטעיה, דין הפועלים מכח המדינה, חשש לפגיעה קשה במתנדבים ובנכונות להתנדב בעתיד, החלשת כח הציבור בכלל ושל הכח היהודי בפרט.
סקרים לפני בחירות הם מקובלים ונראים תמימים למדיי. אך היהדות מוכיחה שלא כך, מדוע? זאת ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם.
בניגוד למוכר לנו - ההלכה מתנגדת למשפט מתוקשר וממושך כשכל אישי ציבור. ישנם כללים ברורים ומוגדרים איך שופטים וכמה זמן. הכל בהרצאה המרתקת שלפניכם.
בהלכה מעמד הקרוב הוא ברור. מצווה עליו יותר מאחרים, לסעוד את קרובו הדל, לגאול את נכסי קרובו הדל, לדאוג לבריאותו וכל שכן להצילו ממוות לחיים, ולדאוג לקבורתו. יש לו גם מעמד גואל דם כדי להרתיע שופכי דמים. אולם אין הקרוב רשאי לשלול הצלת קרובו בגלל חששותיו לייסוריו, ואין הקרוב רשאי להניאו מלהילחם מלחמות מצווה, או למנוע שלטון חוקי, מלשלחו למלחמה, ואינו מוסמך להתיר או לאסור אחר ניתוח מיתה של קרובו, רק ההלכה קובעת. במשפט הכללי מעמד הקרוב עמום, מצד אחד אין קביעות ברורות על חובותיו למען קרובו, ויש גם נטייה הולכת וגוברת לתת לו מעמד ביחס לטיפול הרפואי בקרוביו. ובאיסור ובהיתר נתיחה שלאחר מיתה, וכן מעורבות ההולכת וגוברת של הקרוב גם בענייני צבא ומלחמה ומשפט.
הרקע העובדתי: דיירים ששכרו דירה לא יכלו לבנות סוכה על הגג המשותף ולא בחצר המשותפת בגלל התנגדות השכנים. במשפט הכללי: הפתעה לטובה, דחו את ההתנגדות של השכנים, שלא אפשרו לדיירים הדתיים לקיים מצוות סוכה. במשפט התורה: לא זו בלבד שהיו דוחים את התנגדות המתנגדים, אלא היו מחייבים כל קבלן וכל מהנדס, שיתכננו ויבנו דירות ליהודים רק עם תשתיות לסוכה. כך לגבי מצוות סוכה וכן לגבי כל מצווה: מקווה, ביכנ"ס, מזוזות, שעוני שבת לחשמל בחדרי מדרגות, דלתות מכניים ועוד.
מחלוקת עתיקת יומין היא איזה משק עדיף, משק חופשי קפיטליסטי, או משק סוציאליסטי שהוא משק מוגבל ומבוקר, ויש אפילו מולאם. גם בהלכה מחלוקת זו קיימת, אבל היא הוכרעה לטובת נוסחה משולבת: שוק חופשי אבל מוגבל ומבוקר למצרכים שהם בבחינת חיי נפש. מצד אחד משפט התורה נתן לכוחות הייצור והשיווק כוחות אפילו משפטיים, כדי שיוכלו לפעול ובהצלחה, כי הצלחתם היא הצלחת כל החברה, ומצד אחר היא דרשה בקרה הלכתית וכן היא נתנה כוחות לציבור להתגונן נגד קארטלים, בין היתר ע"י שביתות צרכנים.
מוסכם בין שיטת משפט התורה למשפט הכללי שיש חובה ללמד זכות על נאשם, חובה להגן על החברה מפני עבריינים, אבל חובה להיזהר שלא להרשיע חף מפשע. שתי השיטות שונות במהות, מבחינת תפקיד השופט בעשיית הצדק. לפי משפט התורה השופט אקטיבי, ולפי המשפט הכללי הוא פסיבי. במשפט הכללי השופט מסתפק בסנגוריה של הנאשם ע"י בא כוחו. במשפט התורה גם השופט חייב ללמד זכות, כדי שהוא יהיה מסוגל לדון דין צדק וגם שהצדק יראה. כך יוצא במשפט הכללי לא תמיד הצדק נראה, ויש שלפעמים נוצר משבר אימון במערכת המשפטית.
מה דעת התורה על שביתות והפגנות?
הרב רצון ערוסי מסביר כיצד המהפכים הגדולים של המודרנה לא משפיעים על נצחיות התורה והשבת.
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה